Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
1 of 35

מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר

0

Share

Download to read offline

מצגת מטה המאבק - התנגדויות למתקני הגז בפני החוקר גדעון ויתקון

מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר

  1. 1. ‫יוני ארי – 41.3.2‬
  2. 2. ‫על עצמי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬יוני ארי, מושב בית הלוי.‬ ‫חבר הנהלת המועצה האזורית, מחזיק תיק‬ ‫התשתיות.‬ ‫תואר שני במדיניות ציבורית.‬ ‫בשנתיים האחרונות אני משמש כראש מטה‬ ‫המאבק בעמק חפר.‬
  3. 3. ‫התנגדות עקרונית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬בשם אלפי תושבי עמק חפר, אני‬ ‫מתנגד בתוקף להקמת מתקני‬ ‫טיפול בגז טבעי בעמק חפר‬ ‫וקורא למקם את מתקני הקבלה‬ ‫והטיפול בגז הרחק בים!!!‬
  4. 4. ‫סעיף 4.1 – סיווג התוכנית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬מתנגד לסיווג התוכנית כתוכנית מתאר ברמה‬ ‫מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה.‬ ‫‪‬מדובר בתוכנית כללית בלבד המעבירה את‬ ‫ההחלטות העקרוניות ל"צוות בינמשרדי".‬ ‫‪‬התמ"א יכולה במקרה הטוב להיות תוכנית‬ ‫מתארית הנותנת הוראות למתן תוכניות‬ ‫מפורטות.‬
  5. 5. ‫תוכנית מפורטת???‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬התוכנית עמומה וגמישה בצורה לא סבירה.‬ ‫‪‬התוכנית מונעת שני עקרונות בסיסיים בדיני‬ ‫תכנון ובנייה: עקרון שקיפות המידע ושיתופו של‬ ‫הציבור.‬ ‫‪‬התוכנית מאפשרת 4 חלופות (מתוך 9)‬ ‫‪‬במידה ותתאפשר חלופה 9 – יש לאשר רק את‬ ‫מערך הכניסה לחוף וצינור בודד בלבד.‬
  6. 6. ‫תוכנית מאפשרת וגמישה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬התוכנית אמורה לכלול לכל היותר 000,1 דונם!‬ ‫בגלל הגמישות היא כוללת 000,009 דונם!!!‬ ‫אין שום תוכנית בעולם שנותנת גמישות כזו!!!!‬ ‫‪‬תמ"א צריכה לקבוע את היקפי המתקנים‬ ‫המבוקשים בכל מתקן ומתקן.‬ ‫‪‬מי שיחליט על להקים את עיקר הטיפול יהיה‬ ‫היזם שיגיש תוכנית ל"ועדה".‬
  7. 7. ‫טיעונים כנגד הבחינה המקצועית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬כאזרח אני מצפה שמוסדות התכנון יפעלו בצורה‬ ‫המקצועית ביותר וידאגו לשמור על האינטרס‬ ‫הציבורי של המדינה והאזרחים.‬ ‫‪‬לתוכנית נערכו 8 תסקירי סביבה, 2 דוחות‬ ‫סיכונים – היה ניתן לצפות שתכלול הוראות‬ ‫מפורטות לתכנון ולמניעת מפגעים לטיפול.‬ ‫‪‬הבדיקה מה התמהיל הרצוי צריכה לבוא לפני‬ ‫אישור התוכנית ולא לאחריה!‬
  8. 8. ‫סקר סיכונים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬ד"ר יעקב דרור ממשרד להגנת הסביבה אמר‬ ‫שההנחיות לקבעו על פי "תקלות תפעוליות‬ ‫שבשיגרה" והוסיף על פי "תרחיש הייחוס".‬ ‫לא נעשה שום סקר שבחן תקלות וחבלות וכן‬ ‫תרחישים שונים שמבססים את תרחיש הייחוס.‬ ‫מטה המאבק ביקש ממוסדות התכנון להכין‬ ‫ולהציג סקר סיכונים ולא נענה!‬
  9. 9.
  10. 10.
  11. 11. ‫סקר סיכונים ( המשך)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬צו הבטיחות ת"י 4665 מתייחס לצינור אחד בלבד!‬ ‫לכן אין לאשר את מסדרון הצנרת בו עוברים 9 צינורות‬ ‫של חומרים מסוכנים!‬ ‫‪‬צו הבטיחות לא מתייחס לצנרת הקונדונסט!‬ ‫אין לאשר העברת קונדונסט ללא סקר סיכונים!‬ ‫‪‬סקר הסיכונים למתקן ההגפה נערך רק לנשב אחד.‬ ‫(נקבע מרחק בטיחות של 051 מ')‬ ‫עפ"י התוכנית מדובר ב 3 נשבים מה מרחק ההפרדה?‬ ‫לא נערך סקר סיכונים!‬
  12. 12. ‫סקר סיכונים (המשך)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬משרד להגנת הסביבה מנחה רק לתרחישים‬ ‫שבשגרה, באופן מקל בהשוואה למקובל בעולם.‬ ‫‪‬מה התוצאה של רעידת אדמה או פיגוע חבלני?‬ ‫‪‬ראו סקירה של ד"ר ישראל ברזילי על מרחקי‬ ‫בטיחות ורשימת אסונות שהתרחשו בעולם.‬
  13. 13. ‫סרטון‬ ‫‪‬‬
  14. 14. ‫סקר סיכונים - סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬אסור בשום פנים להעביר את סקר הסיכונים‬ ‫לשלב היתר הבנייה!‬ ‫‪‬יש לעדכן את התקנים בישראל, להציג את טווחי‬ ‫הסיכון המוסכמים ולהבטיח תכנון בטוח‬ ‫ומתאים שאינו מסכן את האדם והסביבה.‬ ‫‪‬על פי המומחים וחוות הדעת, אין ספק שהצבת‬ ‫מתקן בים תפחית את הסיכונים הצפויים ממתקן‬ ‫יבשתי.‬
  15. 15. ‫תסקיר סביבתי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬התסקיר הנוכחי מבוסס על מתקן גנרי, מבלי‬ ‫שידעו איזה מתקנים מתוכננים ומהו הרכב הגז.‬ ‫‪‬יש לדחות את התמ"א ולבקש להציג תוכנית‬ ‫מלאה עם תסקירים סביבתיים נדרשים.‬ ‫‪‬אין לאפשר להכין תנ"ס, כתנאי להיתר בנייה –‬ ‫היות ולציבור לא תהיה היכולת להתנגד והוא אינו‬ ‫שקוף לציבור.‬
  16. 16. ‫תסקיר סביבתי (המשך)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬תסקיר ההשפעה על הסביבה היה "גנרי" לחלופות‬ ‫לתקנים ביבשה או בים (חלופות 8,4)‬ ‫‪‬לא בוצעה כל השוואה סביבתית בין חמש החלופות‬ ‫הרלוונטיות (חלופות 9,8,7,4,3)‬ ‫‪‬בתוכנית לא נשאלה השאלה המרכזית: איפה טביעת‬ ‫הרגל הסביבתית הקטנה ביותר?‬
  17. 17. ‫תסקיר סביבתי (המשך)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬במידה והמאגר יכיל ‪ H2S‬אסור יהיה להקים‬ ‫את המתקן על היבשה. (לא נכלל בהוראות‬ ‫התמ"א)‬ ‫‪‬דליפת ‪ MEG‬למי התהום יגרמו לזיהום חמור!‬
  18. 18. ‫תסקיר סביבתי (המשך)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬משרד להגנת הסביבה קבע "לטיפול מרבי בים יש יתרונות‬ ‫סביבתיים, בטיחותיים וביטחוניים" – לא נלקח בחשבון‬ ‫‪‬תסקיר הסביבתי הימי חסר.‬ ‫‪‬ד"ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה מציין שניתן‬ ‫להרחיק את המתקן למרחק שלפחות 51 ק"מ מחוף הים.‬ ‫‪‬סעיף 6.6 – הוראות התנ"ס - חייב להיות מחייב!‬ ‫מאחר והמלצות פרק ה' בתסקיר השפעה על הסביבה לא‬ ‫הוטמעו בתוכנית.‬
  19. 19. ‫בחירת חלופת מט"ש מרץ – שיקול‬ ‫דעת לקוי‬ ‫‪‬חלופת מרץ מצוייה בלב‪‬‬ ‫שטחים פתוחים במרכז הארץ‬ ‫באזור הנועד לשימור, חלק ממסדרות אקולוגי ארצי,‬ ‫כל מוסדות התכנון עיגנו שטח זה ושמרו עליו.‬ ‫‪‬משרד להגנת הסביבה העדיף את חלופת חדרה.‬ ‫‪‬לא נערכו בדיקות מקיפות להשפעות סביבתיות באתר‬ ‫מרץ אלא השאירו את לשלב היתר הבנייה (כיצד ניתן‬ ‫להשוות חלופות ללא בדיקה מקיפה?)‬ ‫‪‬בדיקת החלופות נעשה על שטח קטן של 07 ד' שגדל‬ ‫ל232 ד'.‬
  20. 20. ‫בחירת חלופת מט"ש מרץ – שיקול‬ ‫דעת לקוי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬התוכנית פוגעת פגישה קשה בשטחי חקלאות‬ ‫‪‬כל תוואי צנרת הגז יהווה "מדבר" תשתיות.‬ ‫‪‬הגמישות (סעיף 01.6) מונעת מהציבור ומוסדות‬ ‫התכנון להתנגד. יש לבטל סעיף זה ולקבוע‬ ‫נוקשות חד משמעית באזורים הסמוכים‬ ‫למגורים.‬ ‫‪‬מתקן קבלה יבשתי – יש להוריד מסעיף 1.2.4,‬ ‫"ולטיפול בתוצרי לוואי"‬
  21. 21. ‫שיקול ביטחוני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬לכל מתקן תשתית יש שיקולים אסטרטגיים‬ ‫ביטחוניים אשר צריכים לבוא לידי ביטוי‬ ‫‪‬עמק חפר נמצאת במותניים הצרות של מדינת‬ ‫ישראל, כל תשתיות המדינה עוברות דרכה:‬ ‫מערכות הכבישים (6,4,2), מערכות הרכבות‬ ‫(מזרחית ומערבית), קו המוביל הארצי, קו הנפט,‬ ‫מסדרונות החשמל – כל פגיעה במתקן תחצה את‬ ‫המדינה לשני חלקים!‬
  22. 22. ‫שיקול בטחוני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬מבדיקה שעשו יועצים למטה המאבק עולה‬ ‫תמונה ברורה של איומים למתקן היבשתי ולכך‬ ‫שיש עדיפות ברורה למתקן ימי.‬ ‫‪‬סעיף 11.6 – יש לדרוש שמשרד להגנת העורף‬ ‫יבדוק את ההיבטים ותרחישי הסיכון למתקנים.‬ ‫יש לדרוש את חוות הדעת של המועצה לביטחון‬ ‫לאומי כשיקול בין לחלופות הטיפול בים וביבשה.‬
  23. 23. ‫שיקול בטחוני - סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬לשיקולים ביטחוניים יש משקל רב בהחלטה על‬ ‫מיקום מתקני הטיפול. יש לבדוק את האיומים‬ ‫והסכנות ולבנות חלופות ביטחוניות שונות למתקן‬ ‫בים וביבשה.‬ ‫‪‬לאחר שבחנו באמצעות המומחים השונים:‬ ‫המסקנה היא ברורה: לאור הסיכונים‬ ‫הביטחוניים יש להקים את המתקן הקבלה בלב‬ ‫הים!‬
  24. 24. ‫שיקול בריאותי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬עמדת משרד הבריאות לא באה לידי ביטוי‬ ‫בהוראות התמ"א.‬ ‫‪‬יש להוסיף סעיף להוראות התמ"א אשר דורשת‬ ‫להכין סקר סיכונים בריאותי לתושבים אשר‬ ‫מצאים בסמוך למתקני התשתית.‬
  25. 25. ‫שיקול כלכלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬מדינת ישראל הולכת לתוכנית מבלי שהכינה דו"ח‬ ‫כלכלי מקיף שבוחן את מגוון החלופות הטכנולוגיות‬ ‫והשיקולים הכלכליים מנקודת ראות המשק הלאומי!‬ ‫‪‬על פי היועצים של מטה המאבק, ועל סמך הניסיון של‬ ‫הקמת אסדת תמר, ודו"ח של ‪ – PDI‬עלות הקמת‬ ‫המתקנים בין הים ליבשה זהה.‬ ‫‪‬יש להוסיף לסעיף 2.6 דרישה לדו"ח כלכלי מלא‬ ‫להצדקה כלכלית בראיה לאומית.‬
  26. 26. ‫טיעונים נגד אישור היתרי בניה‬ ‫על ידי מנהל רשות הגז‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬מנהל רשות הגז יאשר את המסמך העקרוני‬ ‫לחלוקת הפיתוח בין הים ליבשה.‬ ‫‪‬סעיף 2.6.ג' וד' – יש לבטל סעיפים אלו – הגורם‬ ‫המאשר את חלוקת הפיתוח צריך להיות המועצה‬ ‫הארצית. (ולדרוש תוכנית מפורטת)‬
  27. 27. ‫הועדה הבינמשרדית – סעיף 1.6‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬צוות הבינמשרדי הוא גורם חדש ועוקף מוסדות‬ ‫התכנון!‬ ‫‪‬אין בצוות שום גורם אשר מייצג את האינטרס‬ ‫הציבורי!‬ ‫‪‬יש לבטל סעיף זה, היות והוא מפקיע ממוסדות‬ ‫התכנון את החלטה לגבי התכנון הסופי.‬ ‫‪‬המועצה הארצית צריכה להיות הגורם הבלעדי‬ ‫לאישור תוכניות!‬
  28. 28. ‫האופציה הימית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬על המומחים: יו פריין, פרופ' בריין אדמס, בועז‬ ‫דטנר ומאיר וייס:‬ ‫בכל מקרה יהיה צורך בעוד מספר שנים יהיה‬ ‫צורך להפריד ולהוציא את כל הנוזלים החופשיים‬ ‫לפני דחיסה של הגז בים.‬ ‫‪‬אין כל הגיון בטווח הארוך להקים מתקן מלא‬ ‫ביבשה!‬
  29. 29. ‫האופציה הימית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬טיפול בעומק הים הוא הפתרון בעל היתרונות‬ ‫הרבים ביותר ועונה על צרכי המדינה מבחינת‬ ‫אמינות, זמן הקמה, עלות, בטיחות, בטחון‬ ‫ושמירה על הסביבה.‬ ‫‪‬יש לבטל את הסימונים של מתקני הטיפול ביבשה.‬ ‫‪‬יש לסמן את צנרת ההולכה כך שתתאים לצינור‬ ‫אחד בלבד!‬
  30. 30. ‫האופציה הימית‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 95%‬מהטיפול בגז שמגיע מקידוח תמר מטופל‬ ‫באסדת תמר שליד ים טטיס.‬ ‫מי הטיפול, הקונדוסט וה‪ MEG‬מופרדים באופן מלא‬ ‫על האסדה!‬ ‫יש לבטל את מתקני הטיפול ל‪ ,MEG‬למי הטיפול,‬ ‫לקונדוסט ואת מכלול הצנרת ביבשה!‬ ‫‪‬הקמת מתקני טיפול בים תואמת את המסקנות‬ ‫הועדה הבינמשרדית להקמת איים מלכותיים‬ ‫לתשתיות. (הוגש לממשלה ביולי 3102)‬
  31. 31. ‫האופציה הימית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬המומחים והיועצים הוכיחו שעדיף להקים מתקן‬ ‫ימי, זה זול יותר, בטוח יותר, מהיר יותר.‬ ‫‪‬היזמים בעצמם מעדיפים להקים את המתקנים‬ ‫בים!‬ ‫‪‬במידה ובכל זאת יוחלט על הקמת אסדה, יש‬ ‫להרחיק את האסדה עד למרחק המירבי בקצה‬ ‫מדף היבשת.‬
  32. 32. ‫אפשרויות למתקנים בים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬פלטפורמות וספינות ‪ FPSO‬משמשות מדינות‬ ‫רבות ברחבי העולם ויכולות לספק את כל צרכי‬ ‫המשק הישראלי לטיפול בגז מהתגליות.‬ ‫‪‬בשנים האחרונות %08 מהמתקנים נבנים בים!‬ ‫‪‬יש להעדיף בצורה ברורה את החלופה הימית!‬ ‫‪‬יש להוסיף סעיף בתוכנית – שבכל 4 שנים תבחן‬ ‫המועצה הארצית את הצורך בשינויים בהתאם‬ ‫לזמינות הטכנולוגית.‬
  33. 33. ‫יתירות ואספקת הגז‬ ‫‪‬‬
  34. 34. ‫סעיף 21.6 – צמצום אגירת דלקים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬יש לקבוע כי הטיפול בקונדנסט יבוצע בים בלבד!‬ ‫‪‬הפרדת הקונדנסט נעשה בכל מקרה על אסדת‬ ‫הפחתת לחץ‬ ‫‪‬אין שום סיבה לכפל סיכונים!‬ ‫‪‬יש להעביר את הקונדוסט בספינות ‪ PSO‬או‬ ‫בצנרת ישירות לבתי הזיקוק.‬
  35. 35. ‫לסיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬הקמת המפעלים לטיפול בגז על גבי‬ ‫אסדה/אסדות בים תמזער באופן משמעותי את‬ ‫מגוון האיומים על האדם והסביבה.‬ ‫‪‬הקמת המפעלים בים תוביל למימוש הפרויקטים‬ ‫בלוח הזמנים הקצר ביותר.‬ ‫‪‬הוראות התמ"א 73 ח' פוגעות פגיעה גסה‬ ‫בעקרונות דיני התכנון והבניה לרבות שיתוף‬ ‫הציבור והשקיפות.‬

×