מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר
•
0 gefällt mir•673 views
מצגת מטה המאבק - התנגדויות למתקני הגז בפני החוקר גדעון ויתקון
Empfohlen
Empfohlen
Weitere ähnliche Inhalte
Ähnlich wie מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר
Ähnlich wie מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר (13)
מצגת התנגדות – מטה מאבק עמק חפר
- 1. יוני ארי – 41.3.2
- 2. על עצמי יוני ארי, מושב בית הלוי. חבר הנהלת המועצה האזורית, מחזיק תיק התשתיות. תואר שני במדיניות ציבורית. בשנתיים האחרונות אני משמש כראש מטה המאבק בעמק חפר.
- 3. התנגדות עקרונית בשם אלפי תושבי עמק חפר, אני מתנגד בתוקף להקמת מתקני טיפול בגז טבעי בעמק חפר וקורא למקם את מתקני הקבלה והטיפול בגז הרחק בים!!!
- 4. סעיף 4.1 – סיווג התוכנית מתנגד לסיווג התוכנית כתוכנית מתאר ברמה מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה. מדובר בתוכנית כללית בלבד המעבירה את ההחלטות העקרוניות ל"צוות בינמשרדי". התמ"א יכולה במקרה הטוב להיות תוכנית מתארית הנותנת הוראות למתן תוכניות מפורטות.
- 5. תוכנית מפורטת??? התוכנית עמומה וגמישה בצורה לא סבירה. התוכנית מונעת שני עקרונות בסיסיים בדיני תכנון ובנייה: עקרון שקיפות המידע ושיתופו של הציבור. התוכנית מאפשרת 4 חלופות (מתוך 9) במידה ותתאפשר חלופה 9 – יש לאשר רק את מערך הכניסה לחוף וצינור בודד בלבד.
- 6. תוכנית מאפשרת וגמישה התוכנית אמורה לכלול לכל היותר 000,1 דונם! בגלל הגמישות היא כוללת 000,009 דונם!!! אין שום תוכנית בעולם שנותנת גמישות כזו!!!! תמ"א צריכה לקבוע את היקפי המתקנים המבוקשים בכל מתקן ומתקן. מי שיחליט על להקים את עיקר הטיפול יהיה היזם שיגיש תוכנית ל"ועדה".
- 7. טיעונים כנגד הבחינה המקצועית כאזרח אני מצפה שמוסדות התכנון יפעלו בצורה המקצועית ביותר וידאגו לשמור על האינטרס הציבורי של המדינה והאזרחים. לתוכנית נערכו 8 תסקירי סביבה, 2 דוחות סיכונים – היה ניתן לצפות שתכלול הוראות מפורטות לתכנון ולמניעת מפגעים לטיפול. הבדיקה מה התמהיל הרצוי צריכה לבוא לפני אישור התוכנית ולא לאחריה!
- 8. סקר סיכונים ד"ר יעקב דרור ממשרד להגנת הסביבה אמר שההנחיות לקבעו על פי "תקלות תפעוליות שבשיגרה" והוסיף על פי "תרחיש הייחוס". לא נעשה שום סקר שבחן תקלות וחבלות וכן תרחישים שונים שמבססים את תרחיש הייחוס. מטה המאבק ביקש ממוסדות התכנון להכין ולהציג סקר סיכונים ולא נענה!
- 9.
- 10.
- 11. סקר סיכונים ( המשך) צו הבטיחות ת"י 4665 מתייחס לצינור אחד בלבד! לכן אין לאשר את מסדרון הצנרת בו עוברים 9 צינורות של חומרים מסוכנים! צו הבטיחות לא מתייחס לצנרת הקונדונסט! אין לאשר העברת קונדונסט ללא סקר סיכונים! סקר הסיכונים למתקן ההגפה נערך רק לנשב אחד. (נקבע מרחק בטיחות של 051 מ') עפ"י התוכנית מדובר ב 3 נשבים מה מרחק ההפרדה? לא נערך סקר סיכונים!
- 12. סקר סיכונים (המשך) משרד להגנת הסביבה מנחה רק לתרחישים שבשגרה, באופן מקל בהשוואה למקובל בעולם. מה התוצאה של רעידת אדמה או פיגוע חבלני? ראו סקירה של ד"ר ישראל ברזילי על מרחקי בטיחות ורשימת אסונות שהתרחשו בעולם.
- 13. סרטון
- 14. סקר סיכונים - סיכום אסור בשום פנים להעביר את סקר הסיכונים לשלב היתר הבנייה! יש לעדכן את התקנים בישראל, להציג את טווחי הסיכון המוסכמים ולהבטיח תכנון בטוח ומתאים שאינו מסכן את האדם והסביבה. על פי המומחים וחוות הדעת, אין ספק שהצבת מתקן בים תפחית את הסיכונים הצפויים ממתקן יבשתי.
- 15. תסקיר סביבתי התסקיר הנוכחי מבוסס על מתקן גנרי, מבלי שידעו איזה מתקנים מתוכננים ומהו הרכב הגז. יש לדחות את התמ"א ולבקש להציג תוכנית מלאה עם תסקירים סביבתיים נדרשים. אין לאפשר להכין תנ"ס, כתנאי להיתר בנייה – היות ולציבור לא תהיה היכולת להתנגד והוא אינו שקוף לציבור.
- 16. תסקיר סביבתי (המשך) תסקיר ההשפעה על הסביבה היה "גנרי" לחלופות לתקנים ביבשה או בים (חלופות 8,4) לא בוצעה כל השוואה סביבתית בין חמש החלופות הרלוונטיות (חלופות 9,8,7,4,3) בתוכנית לא נשאלה השאלה המרכזית: איפה טביעת הרגל הסביבתית הקטנה ביותר?
- 17. תסקיר סביבתי (המשך) במידה והמאגר יכיל H2Sאסור יהיה להקים את המתקן על היבשה. (לא נכלל בהוראות התמ"א) דליפת MEGלמי התהום יגרמו לזיהום חמור!
- 18. תסקיר סביבתי (המשך) משרד להגנת הסביבה קבע "לטיפול מרבי בים יש יתרונות סביבתיים, בטיחותיים וביטחוניים" – לא נלקח בחשבון תסקיר הסביבתי הימי חסר. ד"ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה מציין שניתן להרחיק את המתקן למרחק שלפחות 51 ק"מ מחוף הים. סעיף 6.6 – הוראות התנ"ס - חייב להיות מחייב! מאחר והמלצות פרק ה' בתסקיר השפעה על הסביבה לא הוטמעו בתוכנית.
- 19. בחירת חלופת מט"ש מרץ – שיקול דעת לקוי חלופת מרץ מצוייה בלב שטחים פתוחים במרכז הארץ באזור הנועד לשימור, חלק ממסדרות אקולוגי ארצי, כל מוסדות התכנון עיגנו שטח זה ושמרו עליו. משרד להגנת הסביבה העדיף את חלופת חדרה. לא נערכו בדיקות מקיפות להשפעות סביבתיות באתר מרץ אלא השאירו את לשלב היתר הבנייה (כיצד ניתן להשוות חלופות ללא בדיקה מקיפה?) בדיקת החלופות נעשה על שטח קטן של 07 ד' שגדל ל232 ד'.
- 20. בחירת חלופת מט"ש מרץ – שיקול דעת לקוי התוכנית פוגעת פגישה קשה בשטחי חקלאות כל תוואי צנרת הגז יהווה "מדבר" תשתיות. הגמישות (סעיף 01.6) מונעת מהציבור ומוסדות התכנון להתנגד. יש לבטל סעיף זה ולקבוע נוקשות חד משמעית באזורים הסמוכים למגורים. מתקן קבלה יבשתי – יש להוריד מסעיף 1.2.4, "ולטיפול בתוצרי לוואי"
- 21. שיקול ביטחוני לכל מתקן תשתית יש שיקולים אסטרטגיים ביטחוניים אשר צריכים לבוא לידי ביטוי עמק חפר נמצאת במותניים הצרות של מדינת ישראל, כל תשתיות המדינה עוברות דרכה: מערכות הכבישים (6,4,2), מערכות הרכבות (מזרחית ומערבית), קו המוביל הארצי, קו הנפט, מסדרונות החשמל – כל פגיעה במתקן תחצה את המדינה לשני חלקים!
- 22. שיקול בטחוני מבדיקה שעשו יועצים למטה המאבק עולה תמונה ברורה של איומים למתקן היבשתי ולכך שיש עדיפות ברורה למתקן ימי. סעיף 11.6 – יש לדרוש שמשרד להגנת העורף יבדוק את ההיבטים ותרחישי הסיכון למתקנים. יש לדרוש את חוות הדעת של המועצה לביטחון לאומי כשיקול בין לחלופות הטיפול בים וביבשה.
- 23. שיקול בטחוני - סיכום לשיקולים ביטחוניים יש משקל רב בהחלטה על מיקום מתקני הטיפול. יש לבדוק את האיומים והסכנות ולבנות חלופות ביטחוניות שונות למתקן בים וביבשה. לאחר שבחנו באמצעות המומחים השונים: המסקנה היא ברורה: לאור הסיכונים הביטחוניים יש להקים את המתקן הקבלה בלב הים!
- 24. שיקול בריאותי עמדת משרד הבריאות לא באה לידי ביטוי בהוראות התמ"א. יש להוסיף סעיף להוראות התמ"א אשר דורשת להכין סקר סיכונים בריאותי לתושבים אשר מצאים בסמוך למתקני התשתית.
- 25. שיקול כלכלי מדינת ישראל הולכת לתוכנית מבלי שהכינה דו"ח כלכלי מקיף שבוחן את מגוון החלופות הטכנולוגיות והשיקולים הכלכליים מנקודת ראות המשק הלאומי! על פי היועצים של מטה המאבק, ועל סמך הניסיון של הקמת אסדת תמר, ודו"ח של – PDIעלות הקמת המתקנים בין הים ליבשה זהה. יש להוסיף לסעיף 2.6 דרישה לדו"ח כלכלי מלא להצדקה כלכלית בראיה לאומית.
- 26. טיעונים נגד אישור היתרי בניה על ידי מנהל רשות הגז מנהל רשות הגז יאשר את המסמך העקרוני לחלוקת הפיתוח בין הים ליבשה. סעיף 2.6.ג' וד' – יש לבטל סעיפים אלו – הגורם המאשר את חלוקת הפיתוח צריך להיות המועצה הארצית. (ולדרוש תוכנית מפורטת)
- 27. הועדה הבינמשרדית – סעיף 1.6 צוות הבינמשרדי הוא גורם חדש ועוקף מוסדות התכנון! אין בצוות שום גורם אשר מייצג את האינטרס הציבורי! יש לבטל סעיף זה, היות והוא מפקיע ממוסדות התכנון את החלטה לגבי התכנון הסופי. המועצה הארצית צריכה להיות הגורם הבלעדי לאישור תוכניות!
- 28. האופציה הימית על המומחים: יו פריין, פרופ' בריין אדמס, בועז דטנר ומאיר וייס: בכל מקרה יהיה צורך בעוד מספר שנים יהיה צורך להפריד ולהוציא את כל הנוזלים החופשיים לפני דחיסה של הגז בים. אין כל הגיון בטווח הארוך להקים מתקן מלא ביבשה!
- 29. האופציה הימית טיפול בעומק הים הוא הפתרון בעל היתרונות הרבים ביותר ועונה על צרכי המדינה מבחינת אמינות, זמן הקמה, עלות, בטיחות, בטחון ושמירה על הסביבה. יש לבטל את הסימונים של מתקני הטיפול ביבשה. יש לסמן את צנרת ההולכה כך שתתאים לצינור אחד בלבד!
- 30. האופציה הימית 95%מהטיפול בגז שמגיע מקידוח תמר מטופל באסדת תמר שליד ים טטיס. מי הטיפול, הקונדוסט וה MEGמופרדים באופן מלא על האסדה! יש לבטל את מתקני הטיפול ל ,MEGלמי הטיפול, לקונדוסט ואת מכלול הצנרת ביבשה! הקמת מתקני טיפול בים תואמת את המסקנות הועדה הבינמשרדית להקמת איים מלכותיים לתשתיות. (הוגש לממשלה ביולי 3102)
- 31. האופציה הימית המומחים והיועצים הוכיחו שעדיף להקים מתקן ימי, זה זול יותר, בטוח יותר, מהיר יותר. היזמים בעצמם מעדיפים להקים את המתקנים בים! במידה ובכל זאת יוחלט על הקמת אסדה, יש להרחיק את האסדה עד למרחק המירבי בקצה מדף היבשת.
- 32. אפשרויות למתקנים בים פלטפורמות וספינות FPSOמשמשות מדינות רבות ברחבי העולם ויכולות לספק את כל צרכי המשק הישראלי לטיפול בגז מהתגליות. בשנים האחרונות %08 מהמתקנים נבנים בים! יש להעדיף בצורה ברורה את החלופה הימית! יש להוסיף סעיף בתוכנית – שבכל 4 שנים תבחן המועצה הארצית את הצורך בשינויים בהתאם לזמינות הטכנולוגית.
- 34. סעיף 21.6 – צמצום אגירת דלקים יש לקבוע כי הטיפול בקונדנסט יבוצע בים בלבד! הפרדת הקונדנסט נעשה בכל מקרה על אסדת הפחתת לחץ אין שום סיבה לכפל סיכונים! יש להעביר את הקונדוסט בספינות PSOאו בצנרת ישירות לבתי הזיקוק.
- 35. לסיכום הקמת המפעלים לטיפול בגז על גבי אסדה/אסדות בים תמזער באופן משמעותי את מגוון האיומים על האדם והסביבה. הקמת המפעלים בים תוביל למימוש הפרויקטים בלוח הזמנים הקצר ביותר. הוראות התמ"א 73 ח' פוגעות פגיעה גסה בעקרונות דיני התכנון והבניה לרבות שיתוף הציבור והשקיפות.