מצגת על "התוכנית המאפשרת והגמישה" לתוכניות הגז הטבעי. התוכנית המאפשרת פוגעת בעיקרון השקיפות ובעיקרון ידוע והתנגדות הציבור! שתפו וכיתבו התנגדויות!

1. ‫"תכנית מאפשרת וגמישה"‬
‫דילוג על הליכי התכנון הנדרשים‬

2. ‫מתקן קבלה וטיפול בגז טבעי‬
‫השפעות בלתי ידועות‬
‫בטיחות‬
‫בריאות‬
‫ביטחון‬
‫סביבה‬

3. ‫הוראת המועצה הארצית‬
‫המועצה הארצית קבעה את התכנית כתכנית‬
‫מאפשרת וגמישה.‬
‫תסקיר ההשפעה על הסביבה קבע כי נושאים‬
‫רבים ייבחנו בשלב היתרי הבניה.‬
‫התוצאה:‬
‫פגיעה בעיקרון השקיפות‬
‫פגיעה בזכות הציבור לדעת ולהתנגד‬

4. ‫בית המשפט העליון קבע:‬
‫מידת הפירוט הנדרשת לשם הוצאת היתר לא נגזרת בהכרח‬
‫משמה של התכנית ואין היא חייבת להימצא דווקא בתכנית‬
‫הקרויה "מפורטת".‬
‫השאלה אם מותר לתת היתר בנייה על סמך תכנית מתאר בלא‬
‫להידרש לתכנית מפורטת תלויה במידת הפירוט הכלולה‬
‫בה: מקום שהתכנית קובעת עקרונות כלליים בלבד, היא לא‬
‫תוכל לשמש בסיס למתן היתרים;‬
‫ויובהר, רמת הפירוט הנדרשת בהוראות תכנית לשם מתן היתר‬
‫בנייה נגזרת גם מאופי ההיתר המבוקש והבנייה המתוכננת‬
‫להתבצע מכוחו. ככל שמדובר בבנייה שלה השלכות‬
‫תכנוניות רחבות על סביבתה – תידרש רמת תכנון מפורטת‬
‫יותר.‬

5. ‫ומשרד הפנים מתעקש:‬
‫תיקון 101 לחוק התכנון והבניה‬
‫ותיקון 201 לחוק התכנון והבניה:‬
‫ניתן לתת היתר לקו או מתקן תשתית שנקבעו בתכנית מתאר‬
‫ארצית או מחוזית אף אם אין בהם כל פירוט ובלבד וההיתר‬
‫תואם את הייעוד שנקבע ואת השטח הכולל לבניה‬

6. ‫וקובעת חוות דעת המשרד להגנת‬
‫הסביבה:‬
‫ואולם, גמישותה הרבה של התכנית והיותה מאפשרת היא‬
‫בבחינת קושי, בעיקר בשל הפער התכנוני הרב בין הרמה‬
‫המתארית ובין הרמה של הוצאת היתרי בניה, דבר‬
‫המקשה על הבנת התכנית הפרטנית העתידית ובעיקר‬
‫הבנה של השלכותיה הסביבתיות והדרכים להתמודד‬
‫עימן. פער זה מייצר חוסר וודאות משמעותי הן מבחינה‬
‫מקצועית-תכנונית והן מבחינה ציבורית.‬
‫7 בנובמבר 3102‬

7. ‫ומוסיפה חוות דעת המשרד להגנת‬
‫הסביבה:‬
‫המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתפיסה של תכנית‬
‫מאפשרת שלפיה היזם יוכל לקבוע את תמהיל הטיפול‬
‫בגז ובכך לשמר שטחים ניכרים ביבשה, גם במצב בו יש‬
‫היתכנות ואפשרות לצמצמם.‬
‫משיקולים סביבתיים של הגנה על קרקע ומי תהום, הרחקת‬
‫מוקדי הפעילות מאוכלוסייה ומזעור המופע הויזואלי של‬
‫המתקנים, אנו סבורים כי התכנית צריכה להישען על‬
‫תפיסה תכנונית לפיה מערך הטיפול בגז הטבעי ותוצריו‬
‫צריך להתבסס ברובו על המרחב הימי, ואילו היבשה היא‬
‫העורף המשמש לקליטת הגז המטופל בלבד, הולכתו‬
‫לצנרת הארצית ואיחסון ה-‪.CONDENSATE‬‬

8. ‫ועוד קובעת חוות דעת המשרד להגנת‬
‫הסביבה:‬
‫אשר למיקומו המוצע של אתר "מרץ", מן התסקיר עולה כי‬
‫מדובר בשטח המהווה חלק מרצף של שטח פתוח במרחב‬
‫נחל אלכסנדר, ולכן ראוי לשקול חלופה לטיפול מינימלי‬
‫הנצמדת לאזור תעשייה קיים )דוגמת אזור התעשייה‬
‫חדרה או אזור התעשייה עמק חפר(. ככל שחלופה כזו,‬
‫שלא נבחנה במסגרת התסקיר, לא תתאפשר, או אז יש‬
‫להעלות את רמת ההגנה על השטח הסובב את אתר‬
‫"מרץ".‬

9. ‫ועוד קובעת חוות דעת המשרד להגנת‬
‫הסביבה:‬
‫מבחינה תכנונית כוללת, העדפת המרחב הימי כמוקד‬
‫הפעילות המרכזי לטיפול בגז, תואמת את מסקנות הועדה‬
‫הבין-משרדית לבחינת הייתכנות של הקמת איים‬
‫מלאכותיים לתשתיות. ועדה זו, שפעלה בראשות מנכ"ל‬
‫משרד המדע, הגישה ביולי 3102 את המלצותיה‬
‫החיוביות לגבי מידת היישום של הקמת מיזם זה עבור‬
‫מתקני טיפול בים. במקביל, מתקיימת במינהל התכנון‬
‫עבודת מטה להכנת תכנית מדיניות למרחב הימי, אשר‬
‫בה ראוי לשלב את התכנון הסטטוטורי של הקמת‬
‫המתקנים הימיים.‬

10. ‫ולסיכום:‬
‫מתקן הקבלה והטיפול בגז טבעי - תשתית לאומית.‬
‫המדינה מחויבת לקבוע ליזם את המיקום המועדף לה, ואל לה‬
‫לבצע תכנית "מאפשרת" לבחירת היזם אשר מסכנת רבע‬
‫מתושבי המדינה.‬
‫האחריות מוטלת עליכם למזער סיכונים לציבור ולסביבה ולמנוע‬
‫יד חופשית ליזמים בהקמת מתקני תשתית לאומיים.‬