Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
1 of 10

המשמעות של הגמישות התכנונית!!

0

Share

Download to read offline

מצגת על "התוכנית המאפשרת והגמישה" לתוכניות הגז הטבעי.
התוכנית המאפשרת פוגעת בעיקרון השקיפות ובעיקרון ידוע והתנגדות הציבור!
שתפו וכיתבו התנגדויות!

המשמעות של הגמישות התכנונית!!

  1. 1. ‫"תכנית מאפשרת וגמישה"‬ ‫דילוג על הליכי התכנון הנדרשים‬
  2. 2. ‫מתקן קבלה וטיפול בגז טבעי‬ ‫השפעות בלתי ידועות‬ ‫בטיחות‬ ‫בריאות‬ ‫ביטחון‬ ‫סביבה‬
  3. 3. ‫הוראת המועצה הארצית‬ ‫המועצה הארצית קבעה את התכנית כתכנית‬ ‫מאפשרת וגמישה.‬ ‫תסקיר ההשפעה על הסביבה קבע כי נושאים‬ ‫רבים ייבחנו בשלב היתרי הבניה.‬ ‫התוצאה:‬ ‫פגיעה בעיקרון השקיפות‬ ‫פגיעה בזכות הציבור לדעת ולהתנגד‬
  4. 4. ‫בית המשפט העליון קבע:‬ ‫מידת הפירוט הנדרשת לשם הוצאת היתר לא נגזרת בהכרח‬ ‫משמה של התכנית ואין היא חייבת להימצא דווקא בתכנית‬ ‫הקרויה "מפורטת".‬ ‫השאלה אם מותר לתת היתר בנייה על סמך תכנית מתאר בלא‬ ‫להידרש לתכנית מפורטת תלויה במידת הפירוט הכלולה‬ ‫בה: מקום שהתכנית קובעת עקרונות כלליים בלבד, היא לא‬ ‫תוכל לשמש בסיס למתן היתרים;‬ ‫ויובהר, רמת הפירוט הנדרשת בהוראות תכנית לשם מתן היתר‬ ‫בנייה נגזרת גם מאופי ההיתר המבוקש והבנייה המתוכננת‬ ‫להתבצע מכוחו. ככל שמדובר בבנייה שלה השלכות‬ ‫תכנוניות רחבות על סביבתה – תידרש רמת תכנון מפורטת‬ ‫יותר.‬
  5. 5. ‫ומשרד הפנים מתעקש:‬ ‫תיקון 101 לחוק התכנון והבניה‬ ‫ותיקון 201 לחוק התכנון והבניה:‬ ‫ניתן לתת היתר לקו או מתקן תשתית שנקבעו בתכנית מתאר‬ ‫ארצית או מחוזית אף אם אין בהם כל פירוט ובלבד וההיתר‬ ‫תואם את הייעוד שנקבע ואת השטח הכולל לבניה‬
  6. 6. ‫וקובעת חוות דעת המשרד להגנת‬ ‫הסביבה:‬ ‫ואולם, גמישותה הרבה של התכנית והיותה מאפשרת היא‬ ‫בבחינת קושי, בעיקר בשל הפער התכנוני הרב בין הרמה‬ ‫המתארית ובין הרמה של הוצאת היתרי בניה, דבר‬ ‫המקשה על הבנת התכנית הפרטנית העתידית ובעיקר‬ ‫הבנה של השלכותיה הסביבתיות והדרכים להתמודד‬ ‫עימן. פער זה מייצר חוסר וודאות משמעותי הן מבחינה‬ ‫מקצועית-תכנונית והן מבחינה ציבורית.‬ ‫7 בנובמבר 3102‬
  7. 7. ‫ומוסיפה חוות דעת המשרד להגנת‬ ‫הסביבה:‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתפיסה של תכנית‬ ‫מאפשרת שלפיה היזם יוכל לקבוע את תמהיל הטיפול‬ ‫בגז ובכך לשמר שטחים ניכרים ביבשה, גם במצב בו יש‬ ‫היתכנות ואפשרות לצמצמם.‬ ‫משיקולים סביבתיים של הגנה על קרקע ומי תהום, הרחקת‬ ‫מוקדי הפעילות מאוכלוסייה ומזעור המופע הויזואלי של‬ ‫המתקנים, אנו סבורים כי התכנית צריכה להישען על‬ ‫תפיסה תכנונית לפיה מערך הטיפול בגז הטבעי ותוצריו‬ ‫צריך להתבסס ברובו על המרחב הימי, ואילו היבשה היא‬ ‫העורף המשמש לקליטת הגז המטופל בלבד, הולכתו‬ ‫לצנרת הארצית ואיחסון ה-‪.CONDENSATE‬‬
  8. 8. ‫ועוד קובעת חוות דעת המשרד להגנת‬ ‫הסביבה:‬ ‫אשר למיקומו המוצע של אתר "מרץ", מן התסקיר עולה כי‬ ‫מדובר בשטח המהווה חלק מרצף של שטח פתוח במרחב‬ ‫נחל אלכסנדר, ולכן ראוי לשקול חלופה לטיפול מינימלי‬ ‫הנצמדת לאזור תעשייה קיים )דוגמת אזור התעשייה‬ ‫חדרה או אזור התעשייה עמק חפר(. ככל שחלופה כזו,‬ ‫שלא נבחנה במסגרת התסקיר, לא תתאפשר, או אז יש‬ ‫להעלות את רמת ההגנה על השטח הסובב את אתר‬ ‫"מרץ".‬
  9. 9. ‫ועוד קובעת חוות דעת המשרד להגנת‬ ‫הסביבה:‬ ‫מבחינה תכנונית כוללת, העדפת המרחב הימי כמוקד‬ ‫הפעילות המרכזי לטיפול בגז, תואמת את מסקנות הועדה‬ ‫הבין-משרדית לבחינת הייתכנות של הקמת איים‬ ‫מלאכותיים לתשתיות. ועדה זו, שפעלה בראשות מנכ"ל‬ ‫משרד המדע, הגישה ביולי 3102 את המלצותיה‬ ‫החיוביות לגבי מידת היישום של הקמת מיזם זה עבור‬ ‫מתקני טיפול בים. במקביל, מתקיימת במינהל התכנון‬ ‫עבודת מטה להכנת תכנית מדיניות למרחב הימי, אשר‬ ‫בה ראוי לשלב את התכנון הסטטוטורי של הקמת‬ ‫המתקנים הימיים.‬
  10. 10. ‫ולסיכום:‬ ‫מתקן הקבלה והטיפול בגז טבעי - תשתית לאומית.‬ ‫המדינה מחויבת לקבוע ליזם את המיקום המועדף לה, ואל לה‬ ‫לבצע תכנית "מאפשרת" לבחירת היזם אשר מסכנת רבע‬ ‫מתושבי המדינה.‬ ‫האחריות מוטלת עליכם למזער סיכונים לציבור ולסביבה ולמנוע‬ ‫יד חופשית ליזמים בהקמת מתקני תשתית לאומיים.‬

×